|
|
שתים עשרה חלות לחם שהיו מונחות על שולחן הזהב שבמקדש . הן היו נתונות בשתי מערכות , שש בכל מערכת . עליהן נתנו לבונה . מדי שבת בשבתו היו מביאים לחם חדש , ואילו הלחם הישן נתחלק לאכילה בין כוהני המשמר . הלחם נאפה במתכון מיוחד ובעת שהוסר היה טרי כביום שהונח . מכונה גס "לחם התמיד " משוס שנמצא תמיד במקדש ולא הסירוהו עד שהביאו אחר במקומו . "המשנה במסכת יומא ( ג , יא ) מספרת על בני בית גרמו שהיו בקיאים במעשה לחם הפנים ולא רצו ללמד לאחרים לעשותו . הגמרא שם מסבירה טעמם , שידעו כי עתיד בית המקדש ליחרב וילכו אנשים ויעשו במעשה לחס הפנים לעבודה זרה . ועל כך שיבחום .
To the book |
|
|