ירמיהו מן הכתוב מצטייר ירמיהו כדמות טראגית של איש רוח הנאבק כל ימיו על אמיתו , והחדור תחושת החורבן הממשמש ובא על מלכות יהודה . הוא קרא לעם שישוב וייטיב את דרכו ויעקור מתוכו את עבודת האלילים ואת העבירות הפליליות והחברתיות , ואולי יהיה אז בכוחו למנוע את החורבן הצפוי לו או לפחות להקטין את ממדיו . במאמציו להחדיר הכרה זו ללב ראשי המדינה והעם לא נרתע מסבל , השפלה ועינויים . ירמיהו נלחם למען מדיניות חוץ ריאליסטית יותר והטיף להשלמה עם מרות מלכות בבל האדירה , שלא ראה כל סיכוי להתקומם נגדה . גישה זו היתה מנוגדת לרגשות העם וראשיו , וירמיהו נאסר , הוכה ונרדף . הוא ראה עצמו "איש ריב ואיש מדון לכל הארץ " ( טו , י , ( ובמר נפשו התלונן לא פעם על שליחותו האיומה . כשם שראה את החורבן הצפוי לעמו , כן חזה בעיני רוחו את תקומתו . דברי הנחמה שלו על הגאולה העתידה לבוא לאחר החורבן אינם נופלים בעוזם ורוממותם מדברי התוכחה , וכמוהם הם נמנים עם שיאי הנבואות . לאחר רצח גדליה ירד ירמיהו עם שארית הפליטה מצרימה , ועל מותו אין יודעים דבר . את משאותיו ותולדותיו העלה על הכתב תלמידו ברוך בן נריה . בזמנים מאוחרים ייחסו לו ...
To the book