|
|
ימי הביניים בהיסטוריה היהודית הם חלק מן התקופה הארוכה של "הגלות , וספק אם החלק הקשה והאפל ביותר שלה . אולם גם אס אין לימי הביניים בתולדות ישראל אותה משמעות של נחשלות , בערות ודיכוי כמו בקורות אירופה הנוצרית , הם שימשו פרוזדור לתקופת הגלות הקשה והמרה ביותר , והם היו רצופים רדיפות והשפלות ברוב ארצות מגוריהם של היהודים . בימי הביניים גבר מאוד פיזורם של היהודים . מספרם באירופה גדל והלך , ומעם מזרח תיכוני הפכו לעם מפוזר בארצות רבות . בראשית התקופה עדיין היו היהודים גורם מדיני חשוב בארץ ישראל , אם כי כבר אז היו בה מיעוט . אולם אחרי הטבח שנערך בהם בשנת 628 שוב לא קם בהם הכוח למרוד ולחתור לשילטון עצמאי , וגורלם היה נתון בידי השלטונות הזרים שהתחלפו בארץ . ארץ בבל , שהיתה המרכז הרוחני הראשי של היהודים בראשית ימי הביניים , פינתה את מקומה במאה הי"א לארצות אירופה , ובייחוד לספרד ולגרמניה ( אשכנז ) המערבית . גידולו של הפיזור היה כרוך בתמורות בפרנסות היהודים : פחתה חשיבותה של החקלאות . כנגד זה גדלה חשיבותם של מסחר ומשק כספים ( חלפנות , הלוואות ;( אף המלאכה הוסיפה למלא תפקיד חשוב . במיוחד בספרד התרבו ...
To the book |
|
|