חפץ חיים

. ( 1933-1838 ) כינויו של הרב ישראל מאיר הכהן , על שם ספרו הראשון . היה מגדולי הפוסקים ובעלי המוסר בדורות האחרונים . נולד בז י טל שבבילורוקיה . מגיל עשר למד בווילנא , היה מגדולי התורה שבדור , אך סירב לקבל על עצמו עול רבנות ולהתפרנס הימנה , שלא לעשות את התורה " קרדום לחפור בה " ( אבות ד , ה . ( התפרנס בדוחק מחנות מכולת זעירה בעיר ראדין שבליטא , בה קבע את מושבו . אשתו עמדה בחנות והוא ערך את החשבונות . החפץ חיים לא הקים ישיבה אך שמו הלך לפניו והמוני תלמידים נהרו אליו , עד שביתו נקרא "ישיבת ראדין . " ספרו הראשון נקרא בשם "חפץ חיים " על שם הכתוב : "מי האיש החפץ חיים ... נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה ... בקש שלום ורדפהו" ( תהילים לד , יג -טו . _( עניינו של החיבור דיני שמירת מוצא הפה , כגון לשון הרע ורכילות . את הספר פירסם בעילום שס והוא נפוץ הרבה ובמהירות . בגינו זכה לכינויו בישראל . מפעלו הגדול היה חיבור בן שישה כרכים "משנה ברורה" — פירוש מקיף ומפורט לחלק " אורח חיים " _ שב " _שולחן ערוך , " שהאשכנזים נוהגים על פיו עד היום . חיבר עשרים ואחד ספרים וביניהם הספר "מחנה ישראל , " המלמד חיילים ...  To the book