חפה

יריעה פרושה על גבי מוטות , שתחתיה עורכים את טקס הנישואים . מכ /< ן מכנים בתלמוד את כל הטקס בשם חופה . "בן שמונה עשרה לחופה " ( אבות ה , כא ; כתובות מח ע " ב . ( במשמעה הקדום היתה הצבת החופה מעל ראשי הזוג הנישא מעין סמל של בניית בית חדש בישראל . נזכרת בתהילים ( יט , ו ) " והוא כחתן יוצא מחופתו . " בתקופת "המשנה נהגו להציב כלונסאות חופה מעצי ארז , שניטעו ביום לידתו של כל אחד מבני הזוג ( גיטין נז , ע " א . ( בכמה מעדות המזרח ואצל הקראים משתמשים בטלית כיריעה , אך מקובל יותר להאהיל בפרוכת . בתימן נוהגים כדעת _ הרמב " ם שהחופה היא יחוד החתן והכלה בחדר נעול לבדם לאחר שבע ברכות , ולא פרשו שום יריעה ולא טלית ( רמב " ם , הלכות אישות , פרק עשירי הלכה א . ( בימי הביניים היו מעמידים את החופה בתוך בית הכנסת וכך עדיין נוהגים כיום אצל קצת מעדות המזרח . אולם הרוב מציבים את החופה תחת כיפת השמים . לגבי כלונסאות החופה הביאו החיים החדשים בארץ ישראל לאילתורים חדשים י , כאשר בהתיישבות החקלאית משמשים לכך קילשונים וביחידות צה " ל רובים מכודנים . כשמכניסים יספר תורה חדש לבית הכנסת נוהגים להובילו תחת חופ...  To the book