חבר

כינוי בימי * בית שני ובמשנה למי שנזהר בענייני טומאה וטהרה ומדקדק בדיני מעשרות . היפוכו של החבר , המזלזל באלה , נקרא " עם הארץ . " הכלל הוא ; "חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן " ( פסחים ט ע " א . ( לפיכך פירות שנקנו מחבר חזקה עליהם שהופרשו מהם תרומות ומעשרות ( ששם . ( המקבל על עצמו להיות חבר מתחייב לנהל חיים מוסריים ולהתנהג בצינעה : לא יהא פרוץ בנדרים ובשחוק , לא יגדל בהמה דקה משום שזו משחיתה את הצמחייה ( משנה דמאי ב , ( 0 לא נעשה חבר אלא רק מי שעמד במבחן והוכיח את נאמנותו . בתקופת התלמוד נעשה "חבר " תואר לתלמיד חכם . בספר " הכוזרי " מכונה החכם היהודי "החבר . " בימי הביניים כיבדו יהודי תלמיד חכם וירא שמים בתואר חבר . מן המאה הט " ז פשט המנהג להכתיר חתן בעל סגולות אלה בתואר חבר בשבת חתנים שלו . בגרמניה הוסיפו לכבד אנשים בתואר חבר ממש עד להשמדתה של יהדות זו .  To the book