זמון

החובה לצרף חבורת אוכלים לברכה מיוחדת בברכת המזון . שלושה שאכלו כאחד ( פת ) חייבים לזמן . אחד מן החבורה מקדים וקורא את האחרים לברך . לפנייה שלו נוסחים שונים והיא נאמרת בעברית , בארמית ואפילו ביידיש . תימנים מוותרים עליה כל עיקר . לקריאתו "רבותי , נברך "; משיבים האחרים : "יהי שס ה י מבורך מעתה ועד עולם . " המברך מבקש רשות מהם : " ברשות מרנן ורבותי נברך שאכלנו משלו" והם משיבים : "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו . " אם היו עשרה אומרים "נברך אלהינו " ו " ברוך אלהינו שאכלנו משלו . " עניין הזימון הוא אזהרה והתראה להתעורר לברכת המזון מתוך כוונה , והוא ריבוי שבח וגדולה לבורא שמזמניס זה את זה ומתוועדים יחד להודות לו על שפע טובתו . ברכת המזון ראוי לה שתהיה על כוס יין . כלומר _שהמזמן יטול בידו גביע יין מלא בעת הברכה . כתום ברכת המזון מברך "בורא פרי הגפן " ושותה .  To the book