תרגום התנ"ך , "הספרים החיצוניים "והברית החדשה מן המקור העברי ללאטינית , שעשה אב הכנסיה הירונימוס בסוף המאה הרביעית לסה " נ . שלא בתרגומים שנעשו קודם לכן "מתרגום השבעים , ה"וולגטה " משקפת בדייקנות מסורת הגייה עברית , ומושפעת מפירושים של חכמי ישראל . התיבה "וולגטה " היא בלאטינית קיצור של שתי מלים שפירושן : "הוצאה להמון " או "הוצאה השווה לכל נפש . " במאה הט"ז הכניסה הכנסיה בתרגום זה כמה שינויים וקידשה אותו כנוסח הרשמי של כתבי הקודש .
To the book