דיני נפשות

דינים בעבירות שחייבים עליהן אחת "מארבע מיתות בית דין ( רצח , עבודה זרה , חילול שבת יעוד . ( אלה נידונות בפני בית דין של כ " ג דיינים , הנקרא סנהדרין קטנה . התורה והחכמים הגבילו מאוד את האפשרות לביצוע גזר דין מוות , שהרי האדם נברא בצלם אלוהים ו " כל המאבד נפש אחת מן העולם ... כאילו איבד עולם מלא " ( רמב"ם הלכות סנהדרין יב , ג . ( חייבים להתרות בחוטא קודם שיחטא ולהודיעו כי אם יחטא הוא מתחייב בנפשו . את העדים חוקרים בקפדנות רבה , וכל אי התאמה בעדותם עשויה למנוע גזר דין מוות . וגם לאחר שנגזר הדין , עדיין תריס אחר כל מי שיכול לבוא וללמד זכות על הנאשם . ואף לו עצמו נותנים אפשרות לשטוח מחדש את טענותיו . ביום ההוצאה להורג היו הדיינים ממעטים באכילה או אפילו צמים ככתוב : "לא תאכלו על הדם " ( ויקרא יט , כי . ( ואם כי רבות העבירות שחייבים עליהן מיתה , אמרו ; סנהדרין ההורגת אחת בשבע שנים , ויש אומרים אחת לשבעים שנה , נקראת חבלנית ( משנה מכות א , י . ( ארבעים שנה קודם חורבן בית שני חדלו לדון דיני נפשות , משום שהסנהדרין גלתה ממקומה הקבוע במקדש ( עבודה זרה ח ע " ב . _( אולם במקרים חריגים הוסיפו לדון ד...  To the book