דוד המלך

בן ישי , מבית לחם יהודה . השני במלכי ישראל ואבי שושלת "בית דוד . " מלך בראשית המאה העשירית לפני סה " נ . דמותו נחרתה בתודעת העם כסמל ללוחם הגואל את עמו מיד צר ואויב , מלך נערץ המקים את מלכות ישראל , בונה את ירושלים ומנחיל ביטחון ותהילה לעם . בחשכת הגלות האירה לעם האמונה כי "דוד מלך ישראל חי וקיים " וכי המשיח הגואל עתיד לקום מזרעו . דוד הוא שהשלים את מלחמת ישראל נגד הפלישתיס , הכניע אותם לישראל , כבש את ירושלים מידי היבוסי ועשאה לבירה המדינית והרוחנית של ישראל . ציון , שם ההר המצודה בירושלים שבה קבע את מישכנו , נעשה סמל האחדות הלאומית והדתית של ישראל . ואמנם , דוד הוא שעשה את ישראל לחטיבה מדינית מגובשת בתחומים גיאוגרפיים מוגדרים . לא זו בלבד שכונן מישטר מלוכה והרחיב את גבולותיה בכוח החרב , אלא עשה גם שני מעשים שחשיבותם רבה מאד מבחינת ההשתלשלות ההיסטורית בדורות שלאחריו , ואלה הם : א . מיזוג כל חטיבות התושבים שבתחומי המדינה על רבגוניותם הלאומית והחברתית , ( בני השבטים הישראליים , הנספחים השונים הקרובים להם קרבת דם , שרידי התושבים הכנעניים , כגון החיווים וכיוצא בהם , וחלק ניכר מתושבי השטחי...  To the book