גורדון, יהודה לייב (יל"ג)

. 1892-18310 משורר תקופת ההשכלה , סופר ועיתונאי . נולד בווילנא שבליטא . ספג השכלה תורנית מאביו וממורים פרטיים . בנערותו רכש השכלה כללית ולמד בבית המדרש הממשלתי למורים . כעשרים שנה שימש מורה בבתי ספר יהודיים בווילנא , ובשנת 1872 עבר לפטרבורג והיה בה מזכיר הקהילה היהודית ומנהל "חברת מרבי השכלה . " בשנת 1879 נאסר למשך כמה חודשים מחמת עלילה . לאחר שיחרורו עבד במערכת העיתון היומי "" המליץ . " כתב שירים , משלים , סיפורים ומאמרים רבים , ונחשב יוצר _הפליטון העברי . מצעירותו הושפע ממשכילי וילנא ובהם גיסו המשורר היידישאי מיכל גורדון , אדם הכהן ובנו מיכ " ל . מת בפטרבורג . שיריו הראשונים היו רומאנטיים ועסקו בנושאים תנ"כיים והיסטוריים . מאוחר יותר ניצל את שיריו לשם הפצת דעותיו בדבר התיקונים הנדרשים בחברה היהודית המסורתית . ביצירות אלה הוקיע את הקפדנות המחמירה של המנהיגות הדתית ואת המישטר בקהילה . הטיף להשתלבות חברתית ותרבותית על ידי טישטוש סימני הייחוד היהודיים : "היה יהודי באוהלך ואדם בצאתך . " משראה כי המציאות טופחת על פניו והמשכילים מתחילים להתבולל , וכאשר אירעו הפוגרומים ביהודי רוסיה בשנת , 1...  To the book