|
|
מנהג , הרווח עד היום בקרב שבטי ערב , שאחד מקרוביו של נרצח הורג את הרוצח או את אחד מבני משפחתו כדי לנקום את נקמת דמו השפוך . היה זה מנהג רווח בימי קדם והתורה צימצמה אותו ועשתה למניעתו . כך הותקנו שש * ערי המקלט , שרוצח בשגגה היה נס אליהן . בית דין בירר אם אמנם רצח האיש בשגגה ואם כן — ישב בעיר המקלט עד מות הכוהן הגדול . אולם אם נתברר כי הרצח נעשה בזדון , נמסר הרוצח לידי גואל הדם והוא הרגו . הפגיעה בקרובי הרוצח נאסרה בתכלית .
To the book |
|
|