בר־מצוה

נער שהגיע לגיל שלוש עשרה ויום אחד , יוצא מחזקת קטן לגדול . מגיל זה הוא חייב בכל המצוות שבתורה ונענש כשהוא עובר עליהן . קביעתו של גיל זה נחשבת "כ " הלכה למשה מסיני . " לראשונה נזכר הדבר בברייתא ששולבה במשנה ( אבות ה , כה : 1 "בן שלוש עשרה למצוות . " המונח "בר מצוה" במשמע המקובל היום נזכר לראשונה במאה הט " ו . מצוות הנחת "תפילין , שהנער מתחייב בה החל מיום זה , היא שמאפיינת אותו ביותר . אצל האשכנזים מרגילים את הילד בהנחת תפילין כחודש לפני מלאת לו י " ג . אך בקרב רוב עדות המזרח הוא מניח אותם לראשונה ביום הבר מצווה , ואצל בני תימן מתחיל הנער להניח תפילין בגיל עשר או אחת עשרה . בכמה עדות עורכים לשם כך טקס מיוחד . לכבוד הבר מצווה מקיימים סעודת מצווה . בקהילות העתיקות הקפידו שלא יפריזו ולא יבזבזו בסעודה זו , כמו גם בסעודות אחרות של מצווה . קבעו כמה אנשים מותר להזמין ואת הכיבוד המותר . מאידך גיסא חייבו את גבאי הצדקה לערוך סעודת מצווה לילדי עניים . נוהגים לחגוג מועד זה בפומבי . בשבת הראשונה להיותו בר מצוה עולה הנער למפטיר , ולאחר שסיים את ברכות התורה מברך אביו : "" ברוך שפטרני מעונשו של זה . " א...  To the book