בית כנסת

מקום מיוחד לתפילה בציבור . לימים , מקום התכנסות ללימוד תורת ולאירגון חיי הקהילה . נראה שראשיתו בבבל לאחר חורבן בית ראשון , כמו שנאמר ( יחזקאל יא , טז ) "ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם . " בימי בית שני גיבשו אנשי "כנסת הגדולה את יסודות תפילות הקבע וקריאת התורה , שהצריכו לפחות מניין אנשים . לפיכך קובעת ההלכה כי כל מקום שיש בו עשרה מישראל צריכים להכין בית כנסת ( רמב " ם , הלכות תפילה יא , א . ( ואמנם כבר בימי בית שני נוסדו בתי כנסת רבים בארץ ואף מחוצה לח . הירושלמי מספר על ארבע מאות ושמונים בתי כנסיות בארץ בזמן החורבן . באותו פרק זמן היה גם באלכסנדריה בית כנסת גדל ממדים . בית הכנסת הוא מוסד מקודש . לכתחילה יש לבנותו במקום הגבוה ביותר ביישוב ( שבת יא , עא ; רמב"ם שם , ב . ( חייבים לנהוג בו כבוד כיאה למקום שהשכינה שרויה בו . חזית בית הכנסת פונה אל הר הבית . בה עומד "ארון הקודש ולכיוון זה מתפללים . באמצע בית הכנסת ניצבת "הבימה ועליה קוראים בתורה . בבית הכנסת נמצאת "עזרת הנשים ( מאחור , מן הצדדים או ביציע . ( את התפילה מנחה "שליח הציבור או החזן . בתורה קוראים בטעמי המקרא . לכתחילה היה ...  To the book