(ר' ) אשר בן יחיאל (הרא"ש)

1250 בקירוב . 1327— מגדולי הפוסקים הראשונים . נולד באשכנז . רבי המובהק היה יהמהר"ם מרוטנבורג . כשזה נפטר בשנת , 1293 חית חוא למנהיגה המוכר של יהדות אשכנז . מחמת הרדיפות עקר בשנת 1303 לספרד , ושם הועמד בראש רבנות חבל קאשטיליה . יחד עם הרשב " א תחרים את הלומדים פילוסופיה קודם הגיעם לגיל עשרים וחמש . אף לחם בהשפעתה של הסביבה הנוצרית . נחשב לגדול חכמי ההלכה בדורו , וכל יהודי אירופה , הן הספרדים והן האשכנזים , ראו בו סמכות עליונה . כתב יותר מאלף תשובות בענייני הלכה ופרשנות . חיבורו העיקרי , "פסקי חרא"ש " או " הלכות הרא"ש " לתלמוד , מסכם את ההלכה הנוגעת לזמנו ומלווה בפרשנותו . הוא מודפס כמעט בכל מהדורות התלמוד ועד היום ניאותים לו . במידותיו ובהנהגותיו נשאר הרא " ש נאמן אף בספרד לתורתם של "" חסידי אשכנז . " נהג בצניעות , בפרישות ובחסידות , והחמיר על עצמו בקלות כבחמורות . מדקדק היה להפריש מעשר לעניים ממשכורתו הדלה . מת בטולדו . צוואתו המוסרית לבניו פשטה באומה כספר מוסר עממי בשם " ארחות חיים " או "הנהגות הרא " ש" וזכתה למהדורות רבות .  To the book