|
|
ארון שמניחים בו את המת לקוברו בתוכו באדמה . יש שהיו מסירים את תחתיתו ויש שהיו נוקבים בתוכה נקבים לקיים "כי עפר אתה ואל עפר תשוב " ( בראשית ג , יט . _( במזרח הקדמון רווח המנהג לקבור את המתים בתוך ארונות . אלה היו עשויים מעץ , מאבן , מחרס או ממתכת . בתורה מסופר שיוסף נקבר בארון ( בראשית נ , כו . ( בתקופת החשמונאים נהגו היהודים לטמון את המתים בכוכים , ולאחר שנה , משנתאכל בשרם , היו מלקטים את עצמותיהם ומניחים אותם בארונות גלוסקמאות — וקוברים אותם . גלוסקמאות כאלה נתגלו בשפע ועליהן כתובות עבריות , ארמיות , או יווניות וכן עיטורים . משלהי בית שני ידוע שגם יהודים נקברו לכתחילה בארונות . כיום קוברים בארץ ישראל בארונות את מתי צה " ל כולם — הן הנופלים והן המתים מוות טבעי , וכן את גדולי האומה . בחוץ לארץ נוהגים ברוב המקומות לקבור בארון . חסידי צרפת בימי הביניים נהגו להתקין למת נכבד ארון שהיה עשוי מקרשי השולחן שעליו למד תורה והאכיל עניים , למען יהיה לו הדבר לזכות . וראה : קבורה .
To the book |
|
|