אמן

דיבור הבא לאשר ולקיים את הנאמר קודם . שלוש משמעויות משוקעות בו : שבועה , קבלה ואמנה . מופיע הרבה במקרא במשמעות של שבועה וקבלה . לימים נתקבל כאמירה של חובה לאחר כל ברכה ולאחר כל פיסקה בקדיש . בימים שבהם לא היו "סידורי תפילה מצויים וכשהיו אנשים שלא ידעו להתפלל , היה מצוי יותר שהמברך מוציאם ידי חובה בענותם אמן על ברכתו , דין זה חל גם בימינו . לפיכך הדגישו חכמים את ערך עניית אמן ואמרו : "גדול העונה אמן יותר מן המברך . " הס אף אמרו : "המאריך באמן מאריכים לו ימיו ושנותיו . " רבי חנינה דרש בו את ראשי התיבות "אל מלך נאמן . " ה " אמן " מצויה גס בברית החדשה , גם כפתיחת משפט , ובליטורגיה הנוצרית והאיסלאמית בלא כל שינוי .  To the book