אמוראים

פרשנים בארמית . תואר לחכמי ההלכה בארץ ישראל ובארץ בבל במאות השלישית-החמישית לסה " נ , היו מלמדים , מפרשים ומשלימים את דברי המשנה בישיבות , תוך דיון ביניהם . דיוניהם ופירושיהם המכונסים מהווים את התלמוד הירושלמי ואת "התלמוד הבבלי .  To the book