|
|
. 1164-1092 מגדולי המלומדים והמשוררים היהודיים בספרד . נולד בטולדו . הראשון שכתב את דקדוק הלשון העברית בעברית ולא בערבית שהיתה שפת המדע הבינלאומית באותה תקופה . עסק בפרשנות המקרא מתוך מגמה " לבאר כל כתוב כמשפטו ודקדוקו ופשוטו , " אגב פולמוס חריף עם קודמיו , ובלי לחשוש לפגיעות במושגים מקובלים . פירושיו מצטיינים בפשטותם * ובחריפותם . עסק גם בחכמת התכונה , בפילוסופיה , במתימאטיקה וברפואה . שירתו שכלתנית ביסודה ונמנעת בדרך כלל מביטוי רגשות . עיקרה הרהורים על הטבע ועל חיי האדם , אולם כמה משיריו מצטיינים גם בכוח פיוטי רב וברגש דתי עמוק . . רוב ימיו חי בקורדובה בעוני ובסבל , אולם היה מטבעו איש אופטימי . בגיל חמישים וחמש יצא את קורדובה והרבה לנדוד באירופה ובמזרח התיכון . בימי נדודיו חיבר את פירושו הגדול לתורה .
To the book |
|
|