אבן־גבירול , שלמה (רשב"ג)

1057-1020 בקירוב . מגדולי המשוררים והפילוסופים העבריים בימי הביניים . נולד במאלגה שבספרד ומת בוולנסיה . תחילה חי בעיר הולדתו מאלגה ואחר כך עקר עם משפחתו לסארגוסה . בילדותו סבל ממחלות קשות . אף נתייתם בעודנו ילד . החל לכתוב שירים בגיל צעיר . כמנהג אותם הימים תמכו בו נדיבים שונים כדי שיהיה פנוי לעיסוקיו הרוחניים . נודעת קינתו על הוצאתו להורג של אחד ממיטיביו : "בימי יקותיאל אשר נגמרו . " אף כתב קינה על מות רב "האי גאון , אחרון גאוני בבל . בין תומכיו חיה אף ר ' שמואל הנגיד וגם לו הקדיש כמה שירים . נאלץ לעזוב את סארגוסה בשל מחלוקת חריפה עם פרנסיה , ומאז אין יודעים מה עלה בגורלו . יצירתו הפיוטית מגוונת . ניכרת בה נימת עצב ויאוש , הן בשל צרותיו האישיות והן בהשפעת האסכולה הפסימית שבשירה הערבית . חיבר חרבה שירי חול ושירי קודש , ומהם שנכנסו לסידורי התפילה התימניים , הספרדיים והאשכנזיים כאחד . הנודע שבהם הוא "כתר מלכות , " _הימנון שעיקרו אמונה , אסטרולוגיה והגות פילוסופית . יש נוהגים לאומרו בליל יום הכיפורים לאחר תפילת ערבית . לאבן גבירול מיוחס הספר "מבחר הפנינים . " שירתו של אבן גבירול השפיעה רב...  To the book