|
|
ירושלים בסוף ימי בית ראשון — ההיבט הארכיאולוגי הלל גבע עשרים השנים שלאחר איחודה של ירושלים בשנת 1967 מצטיינות במחקר ארכיאולוגי מקיף ופורה , שלא נודע כדוגמתו מאז ראשיתו באמצע המאה התשע עשרה . שלב חדש ודינמי זה מצטיין במספרן הרב של החפירות שנערכו בעיר , בהיקפם של השטחים החפורים , וביישום שיטות חפירה חדשות — פרי ידע רב שהצטבר בשנים הרבות של המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל , ייחודו של המחקר הארכיאולוגי המחודש בירושלים הוא בכך , שלראשונה התפרסו שטחי החפירות אף אל מעבה העיר העתיקה , המאוכלסת בצפיפות רבה , אזור שכמעט לא נחקר ולא נודע מהבחינה הארכיאולוגית עד עתה . החפירות הניבו עדויות מרשימות , שפתרו אחדות מבעיות המפתח של חקר ירושלים , אשר החשובה שבהן קשורה ללא ספק לנושא ולתקופה הנדונים כאן . המימצאים החדשים הוכיחו באופן הברור ביותר , שעוד בסוף ימי בית ראשון ( המאות השמינית והשביעית לפני הספירה ) התפשטו תחומיה המיושבים והמוקפים חומה של ירושלים מעיר דוד והר המוריה אל כל שטח הגבעה המערבית של העיר , אזור הכולל כיום את הרבעים היהודי והארמני שבעיר העתיקה ואת הר ציון שמדרום לה . לצד מימצאי המחקר הארכיא...
To the book |
|
|