מסחר במוצרי חקלאות

מסחר במוצרי חקלאות הארץ התפרנסה כעיקר מהספקה עצמית , כלומר משקה היה משק אוטארקי . יוקר התחבורה ( במיוחד היבשתית ) היה כימי קדם מכשול חמור למסחר . רוב המסחר נעשה בסחורות קלות , קטנות נפח ויקרות . אמצעי התחבורה היו איטיים , מסורבלים ויקרים . זו הסיבה לכך שהמשק הקדום התפרנס ממקורות שבסמיכות גיאוגראפית . מסחר קצר טווח היה קיים , כמובן . דרך משל מותר להניח שתושבי הר חברון מכרו לתושבי השפלה ענבים ויין וקנו תמורתם תבואה . ידועים לנו שני מקרים שבהם הובאה חיטה _לא _- _^ _ישראל בשנות בצורת — האחד בימי הורדוס והשני כימי הלנה מחדיב . שני מקרים יוצאים מן הכלל אלה , שחלו בהפרש של שבעים שנה זה מזה 25 ) לפני הספירה ו 45 לספירה ) מלמדים על הכלל — הארץ הסתפקה במוצרי היסוד שלה . קיים היה יצוא של תבואה , בעיקר לפניקיה , אבל נראה שנפחו של יצוא זה היה קטן למדי . בכל זאת היתה קיימת סחורת יצוא חקלאית רבת חשיבות כלכלית — שרף האפרסמון . ארץ ישראל היתה המקום היחיד בתחום האימפריה הרומית שבו גדל שיח האפרסמון ' . האפרסמון צמח בנאות המדבר של יריחו , ליוויאס ועין גדי . שיח האפרסמון מגיע עד לגובה של ארבעה-חמישה מטרים...  To the book