התנחלות שבט אפרים

התנחלות שבט אפרים הצביון ההררי נחלת שבט אפרים היא האזור הגבוה , המבותר והחשוף ביותר בכל חבלי ההר המרכזי . יש לציין שבהרי בית אל שבדרום נחלת אפרים עדיין נשמר הצביון הרמתי של הרי בנימין הנמוכים מהם , אך צפונה מהם , ככל שגדל המרחק מפרשתהמים הארצית , נעשה המבנה הררי ומבותר , ויובליהם שלנחלינטוף , שילה , רבה וקנה חורצים אותו ומבליטים את אופיו הטרשי . ואילו בקצה הצפוני מזרחי של נחלת שבט אפרים מצוי המערך הדרומי ביותר של הבקעות הפוריות , האופייניות להר מנשה שמצפון ; בבקעות אלו נוסדו היישובים החקלאיים שבהר מימי קדם ועד היום , והן החבלים העיקריים שבו לגידולי הבעל הדגניים למיניהם . הירידה הכללית שחלה בגודל היישובים וצפיפותם באזור ההר בתקופת הברונזה המאוחרת , ערב תקופת הכיבוש וההתנחלות , מורגשת ביתר שאת בנחלת אפרים . לא רק יישובי הפרזות הקטנים , בני תקופת הברונזה התיכונה , נעלמו כליל בתקופה זו , אלא אף בכמה ערים מבוצרות , כגון שילה וארומה ( ח'רבת אל עך 5 ה , מדרום מזרח לשכם ) נפסק היישוב בסוף תקופת הברונזה המאוחרת והתחדש רק בתקופה הישראלית . יש להניח אפוא שתחילת התיישבותן של משפחות אפרים חלה באזור...  To the book