יחס היהודים לירושלים החרבה

יחס היהודים לירושלים החרבה מראשיתה היתה ירושלים עבור העם היהודי יותר מאשר מרכז לאומי . _בית המקדש נחשב מרכז העולם — "מקום שכינת אל . '' קשה היה לתפוס , כי בית זה נחרב ונשרף בידי אדם , מה גם ש"מלכות רומי הרשעה" המשיכה להתקיים ואף לשגשג . רבים ראו בחורבן שיבוש מוחלט של סדרי העולם התקינים , אירוע בעל ממדים קוסמיים : מיום שחרב בית המקדש לא נראה רקיע בטהרתו ; מיום שחרב בית המקדש . .. ניטל טעם הפירות . מיום שחרב בית המקדש אין יום שאץ בו קללה ( בבלי . סוטה מח ע"א . ( חורבן בית המקדש שינה גם את היחס בין העם לאלוהיו : מיום שחרב בית המקדש נפסקה [ נמתחה ] חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים ... וננעלו שערי תפילה ( בבלי , ברכות לב ע"ב . ( _אימרות אלה משקפות את הייאוש הגמור שאחז בעם אחרי חורבן הבית . היו כאלה שקצו בחייהם ולא ראו כל אפשרות להמשיך אפילו בקיום היום יומי הפשוט . עדויות להלך רוח זה השתמרו בספרים החיצוניים . ספרים חיצוניים חיבורים שנכתבו על ידי יהודים בתקופת הבית השני ואחרי החורבן . נקראו "חיצוניים" מפני שלא נכללו בתנ"ך . הספרים שנכתבו במקורם בעברית , השתמרו בדרך כלל  To the book