השלטון הרומי בשלהי ימי הבית־השני

השלטון הרומי בשלהי ימי הבית השני במותו הוריש הורדוס את ממלכתו לבניו . הרומאים אישרו לבנו ארכלאוס את השליטה בירושלים של כאתנרך ולא כמלך . בשנות שלטונו ארכלאוס רבו המהומות בירושלים ולצורך דיכויין נשלח _לא _^ וארוס , נציב סוריה . כתום עשר שנות שלטון הוגלה ארכלאוס מהארץ , ותחום שלטונו הפך לפרובינציה יודיאה . השלטון הרומי בפרובינציה יוצג על ידי נציב ממעמד הפרשים , כאשר לצדו עמדו חילות עזר מבני הארץ הנוכרים . בין השנים 41-6 לספירה שימשו בארץ כשבעה נציבים . קיסריה , ולא ירושלים , נחשבה לבירת הפרובינציה ומקום מושבם של הנציבים . קביעת הבירה בקיסריה היה ככל הנראה גס פגיעה מחושבת במעמדה של ירושלים במטרה לסלק כל גילוי חיצוני של מרות ירושלמית ביחס לתושבים הלא יהודיים של הפרובינקיה . היחס למשטר הרומי בחוגים השונים של החברה בירושלים לא היה אחיד . בין בני השכבות הגבוהות והכהונה הבכירה היו ששיתפו פעולה מרצון עם השליטים הרומאים . לעומתם , החלו להתגבש חוגים שראו בכניעה לשלטון נוכרי מעשה שלא ייעשה . השלטון הרומי ניסה בדרך כלל להתחשב בדרישות הייחודיות של תושבי ירושלים , שנבעו מתוקף ההלכה היהודית . כדוגמה נ...  To the book