|
|
. 3 החברה הארץ ישראלית בימי הצלבנים עקרוגית הריבוד החברתי כאשר עבר בא ^ ישראל הנוסע המוסלמי אבן ג'ביר בשנת , 1184 הוא הופתע לראותה פורחת , למרות המצב הבטחוני המתדרדר והולך . פה ושם פגש פרנקים ומוסלמים שחרשו יחד את שדותיהם ורעו את צאנם בשטחי מרעה משותפים ; שיירות של סוחרים נעו בביטחון לעכו ושם זכו לטיפול יעיל של השלטונות המקומיים באמצעות פקידות דוברת ערבית . ואמנם , גם אם החברה הצלבנית קמה בתור חברה דואליסטית של כובשים ונכבשים והנציחה מצב זה בחוקי המדינה , היתה מתכונת היחסים בין השניים של דו קיום , של תלות הדדית ושל קשרי יום יום . הצלבנים לא גירשו את האוכלוסיה המקומית וגם לא ניסו להטמיעה בדרך של המרת דת באונס , לא את הנוצרים המזרחים וכל שכן לא את המוסלמים . העיקרון הבסיסי שהפריד בין המרכיבים השונים של החברה הצלבנית , כלומר מכלול האוכלוסיה הארץ ישראלית שבשלטונם , לא היה כאמור הגזע אלא הדת . לכאורה היתה ההבחנה החשובה יותר בין נוצרים ללא נוצרים . אך למעשה היתה זו הבחנה בין הנוצרים הקאתולים וכל השאר , כלומר נוצרים מזרחים , מוסלמים ויהודים . עיקרון בסיסי זה התקשר עם אדור : המוצא . הכובשים...
To the book |
|
|