|
|
ארץ ישראל בשלטון האיובים ( 1260-1192 ) תולדות השטחים שבשלטון האיובים היו בעיקרם תולדות מאבקים בלתי פוסקים בין השליטים השונים לבית איוב , יורשיו של צלאח אלךין — מיעוטם על השליטה בארץ ורובם על השליטה בשטחים אחרים של האימפריה . מאבקים מתמידים אלה , שנערכו בצל החזית המערבית , זו שמול הצלבנים , זרעו הרס וחורבן בארץ . זו נשלטה , כמו ברוב תקופות השלטון המוסלמי בה , ממרכזים מרוחקים , קהיר או דמשק . להוציא את שליטי כרך שבעבר הירדן המזרחי מיעטו שליטיה האיובים האחרים לפקוד את אזורי שליטתם בארץ על בירותיהם שבשכם ובירושלים . על התושבים שלטו נציבים , שלרוב לא היו מ ? ני המקום וקיבלו את משרותיהם בזכות קשריהם עם השליטים . המנהל האיובי לא היה יעיל ביותר ומפעלי הבנייה שלהם מצומצמים למדי . מצב הלוחמה הכרוני מכאן והיעדר העניין של האיובים שהשקיפו על הארץ מכירותיהם שבקהיר או בדמשק מכאן גרמו להזנחה בנוסף למעשי הרס מתוכננים ושיטתיים — בשל הפחד מפני ךקונקויסטה צלבנית . סדרי שלטון ומנהל את היסוד לסדרי השלטון והמנהל בשטחי השליטה האיוביים הניח מייסד האימפריה והשושלת — צלאח אלךין . השטחים חולקו ונמסרו לבני השושלת ...
To the book |
|
|