|
|
הממלכה הראשונה ( 1187-1131 ) בתקופה שבין מותו של בלךוין השני ( 1131 ) לבין נפילת אךסה בידי am הגיעה ממלכת ירושלים לשיא התפשטותה הטריטוריאלית ולשיא כוחה . מגמת ההתפשטות שאפיינה את שלושים השנים הראשונות של קיום המדינה החלה מפנה את מקומה למגמה חדשה במדיניות שליטי הארץ והיא , כפי שהגדירה הכרוניסטן המוסלמי אבן אלאת'יר , "לשמור על מה שבין ידיהם , " כלומר התבססות בקיים במובן הצבאי , המדיני והמנהלי . מדיניות זו מאפיינת את תקופת שלטונו של פולק מאנז'ו . ( 1143-1131 ) מדיניות הביצורים מודרכת היתה על ידי צורכי הביטחון בגבולות המדינה אולם גם על ידי הדאגה לביטחון הפנימי . וכך נוסף על מבצרי הגבול , כמו השרשרת המרשימה של מבצרים בעבר הירדן , חייבים היו הצלבנים לבצר מעוזי שליטה בפנים הארץ , בצמתי הדרכים ובמקומות מורמים שחשיבותם איסטראטגית . בהתאם לפונקציות שמילאו המבצרים אפשר לחלקם לשני סוגים עיקריים : מבצרי גבול ומבצרים לאורך דרכים . הצורך להבטיח את הדרך מרמלה לירושלים הביא בשנת 1132 לבניין מבצר בקרבת בית נובא , שכונה "מבצר אךנלדוס . " תשומת לב מיוחדת הוקדשה לביצורו של עבר הירדן המזרחי . בשנת 1142 נבנה...
To the book |
|
|