התקופה העבאסית והפאטמית

התקופה העבאסית והפאטמית העתקת בירת הח'ליפות מדמשק לבגדאד הרחיקה את מרכז העולם המוסלמי מארץ ישראל . במאות הבאות אין כמעט עדות לפעילותם של הח'ליפים בארץ ישראל ובירושלים , פרט לתוספות קלות בכמה כתובות מימי בית אמןה ( שתיים רקועות מתכת מעל לשתי כניסות וקטע כתובת שבפסיפס — כולם בכיפת הסלע . ( גם הפאטמים מיעטו בפעולות בנייה , ופרט לעדויות על שיפוצי הפסיפסים בכיפת הסלע ובמסגד אלאקצא במאה האחת עשרה ומקורות המספרים על תיקון חומות בעיר , לראשונה ב 1033 ולאחר מכן ב , 1063 לא השתמרו הוכחות לפעולות בנייה מוסלמיות אחרות בירושלים עד סוף המאה השתים עשרה . ברמלה , לעומת זאת , בנו העבאסים יצירה ארכיטקטונית שחשיבותה רבה לתולדות העיר ולתולדות האמנות המוסלמית והאדריכלות בכלל . זהו המבנה של בריכות המים התת קרקעיות , שנבנו בימי שלטונו של הח'ליפה הארון אלרשיד , ושכתובת ההקדשה קובעת את התאריך המקביל לשנת 789 ( ברכות הידועות בשם ברכות הלני . ( הבנייה היא לפי המסורת של האיזור הזה , כלומר בניית אבן , עם מקשר נאות . המבנה המלבני מחולק לשדות בעזרת אומנות צלביות ושתי מערכות קשתות סדורות ניצבות אלה לאלה . החלוקה ...  To the book