כנרת - ארץ הנחשים של דלייקה סוהו בשנת 1907 פרץ הייאוש הגדול . בעיני הפועלים הצעירים נראה היה כי הפרויקט הציוני עומד להיכשל . היו אלה ימים שלאחר פוגרומים גדולים , רעמים נמשכים אחרי מהפכה רוסית שקרסה . הרצל כבר לא היה בחיים והפרספקטיבה של שינוי דרסטי ומקיף שיוכל להביא לעלייה המונית ויצירת חברה חדשה - נראה רחוק מתמיד . יורשיו של הרצל נראו אפורים . אמנם התכנית ליישב את היהודים באפריקה נגוזה , אך ציון זו , שהייתה צריכה להביא את האלטרנטיבה לצעיר היהודי - נראתה כארץ דלה , מכורסמת במחלוקות , בה צעיר יהודי לא יכול למצוא את מקומו כפועל . המושבות היהודיות מימי העלייה הראשונה , במיוחד אלו הגדולות , עסקו במאבק בלתי פוסק ללחם ולפרנסה , ולא פעם גילו אדישות לחלומות הציוניים ולרצינות התהומית שליוותה את הצעירים החדשים שהגיעו לארץ . האיכרים רצו לבנות משק ובית יציב . הפועלים הצעירים התלבטו , והיה נראה כי הרעיון שטופח על ידי הפועלים לכיבוש עצמם לעבודה - מתמוטט . קבוצה קטנה של פועלים החליטה לעלות הגלילה . האם מתוך ייאוש מהעבודה ההמונית בפרדסים ? האם מתוך רומנטיקה של הרים והרפתקאות ? האם מתוך שמצאו בגליל את ...
To the book