|
|
חדרה - ביצות ממאירות שהפכו לגן פורח נמאה השמונה עשרה השתרש מרחבי חררה ו \ ל פני שטח של כ30- אלף דונם . תחמו את השטח : נחל חררה וחולות קיסריה בצפון , חוף הים במ \! רב , נחל אלכסנדר בדרום , וקו מסילת הרכבת טול כרם-חדרה במזרח . היה זה שטח רחב ידיים ובלתי מיושב , שבו הסתובבו מספר שבטים של בדווים , שמצאו במקום שטחי מרעה זמניים . כפרים קבועים של פלאחים היו רק במדרונות הרי השומרון במזרח , ומיעוטם עיבדו חלקות קטנות על גדות נחל חדרה . הערבים קראו למקום אל-חודיירה , היינו : הירוקה , משום הביצות הירוקות שכיסו את כל מלוא העין . הכפר היחיד סמוך לגבולות חדרה בשנות ההתיישבות , היה חירבת צירקס , שהוקם על ידי צירקסים . המקום היה מאוכלס בתקופת ההתנחלות בחדרה בערבים מקומיים לאחר שמרבית תושביו הצירקסים נטשוהו מאימת הקדחת . הסיבות לעזובה בצפון השרון נעוצות בתנאים הגיאוגרפיים , ההיסטוריים , הפוליטיים והאקולוגיים : א . דיונות החול פלשו מהים וכיסו את האדמות הפוריות באזור , לאחר התקופה הצלבנית . ב . האזור הוזנח על ידי האוכלוסייה ששלטה בו , כנראה במתכוון , בתקופה הממלוכית . מאז התרחבו הביצות ופשטה מחלת המלריה ,...
To the book |
|
|