יחסי ארץ־ישראל ומצרים בתקופת החיקסוס

יחסי ארץ ישראל ומצרים בתקופת החיקסוס ה תעצמות שליטים מקומיים במצרים בראשית ימי השושלת המצרית הי"ג ( ראשית תקופת הביניים השנייה ) נמשכו יחסי מצרים-כנען במתכונת התקופה הקודמת . חפצים הנושאים את שמותיהם של קחתפ אב רע ( לערך 1780 לפני הספירה ) ושל נפךחתפ הראשון ( לערך 1730-1 741 לפני הספירה ) נמצאו בחפירות גבל , והם מעידים על המשך הקשרים ההדוקים בין גבל ומצרים . כקבר מפואר שנחשף בחפירית אבלה נתגלה שרביט שן משובץ כסף וזהב ועליו שמו של חתפ אב ךע ( לערך 1770 לפני הספירה . ( בתל חיזין שבבקעת הלבנון נמצא בסיס פסל של סבכ חתפ הרביעי ( לערך 1720-1730 לפני הספירה , ( וכעשר חרפושיות של ראשוני הפרעונים מן השושלת הי"ג ( מחתפ אב ךע , התשיעי כשושלת , ועד r XE ms השישי , ששלט כסוף המאה השמונה עשרה לפני הספירה ) נמצאו במקומות שונים בארץ . יש לשער שהתרופפות שלטון השושלת היי'ג באיזור הדלתה , עקב התעצמות שליטים מקומיים , הביאה לדחיקת רגליה מארץ ישראל במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה לפני הספירה . חרפושיות לא מעטות שעליהן חרותים שמותיהם של פקידים מצרים נמצאו באתרים ארכיאולוגיים כארץ . חל ק מהן תוארכו ...  To the book