דלדולה של החברה הכפרית

דלדולה של החברה הכפרית יסודות אתניים חדשים למן סוף המאה העשרים ושלוש ועד ראשית המאה העשרים לפני הספירה בקירוב היתה ארץ ישראל מאוכלסת חקלאים , רועים וציידים , שחיו בכפרים פרוזים או היו נודדים למחצה . בתרבותה נתמזגו ישן וחדש . אמנם שרדו בתרבות זו סממנים רבים של תרבות תקופת הברונזה הקדומה המעידים על המשכיות בהרכב האוכלוסייה , אולם את דיוקנה של החברה החדשה שנוצרה בתקופה זו ואת תרבותה , וכן את דפוסי היישוב שלה , עיצבו בעיקר יסודות אתניים חדשים שהגיעו מצפון סוריה וצפון מסופוטמיה . חברת החקלאים , הרועים והציידים שהיתה בארץ כרבע האחרון של האלף השלישי לפני הספירה הקימה יישובים חדשים באזורים שהיו מאוכלסים גם בתקופת הברונזה הקדומה . תרבותה הקרינה אף היא , כזו שלפניה , את השפעתה על אורחות חייהם ועל כליהם של השבטים הנודדים למחצה , שהיו מאז ומקדם במדבריות הנגב וסיני והשתלבו בתקופה זו , כבקודמתה , במערך התרבותי של ארץ ישראל . אמנם בפרק זמן זה לא הרחיקה תרבותה של ארץ ישראל לחדור עד לדרום סיני , אך עתה הגיעה אל מרכז חצי האי ואל צפונו . עם זאת מסתבר שהחברה הכפרית שהחלה להתבסס בארץ כשלהי האלף השלישי לפנ...  To the book