|
|
ב . העיר והחברה העירונית תמורות במעמדה ובאופייה של העיר רציפות ותמורות דמותה ומעמדה של העיר במזרח הנוצרי , ובארץ ישראל בכלל זה , השתנו במידה רבה תחת שלטונה של הקיסרות הנוצרית לעומת התקופה ההלניסטית והרומית . תפיסת העיר והאידיאה של העיר ( הפוליס היוונית , או tivitas ; urbs הרומית ) כ"חי בפני עצמו" התבטלו בפני האידיאה הנוצרית האוניברסאליסטית , שהאימ ? 3 ריום הוא הכלי למטרותיה , והאוטונומיה של העיר פחתה בהרבה תחת השלטון הקיסרי הריכוזי והביורוקראטי . אולם אף על פי כן הוסיפה העיר לשמור על מעמדה המיוחד , גם כמרכז לחיים הרוחניים והתרבותיים בצביונם הנוצרי ההלניסטי במזרח . נותרה בעינה ההגמוניה הטריטוריאלית של העיר , כלומר העיר ותחומה היוו יחידת מנהל אחת כבעבר . העיר היתה עמוד השדרה של התקופה הביזנטית , והיא היתה סמוכה על שולחן הקיסר בתחומים שונים . כדי שתוכל לקיים את השירותים העירוניים לאוכלוסייה הצפופה יחסית , נזקקה העיר לעתים תכופות
To the book |
|
|