המדיניות הדתית

המדיניות הדתית הפצת הנצרות כאינטרס מדיני מותו של יולינוס "הכופר" התפרש אצל הנוצרים כהוכחה ניצחת לאמיתות הנצרות וכמופת מידי שמים . בימי אךקךיוס והונוךיוס , יורשיו של רנאודוגךוס הראשון , היתה הכנסייה לדת המדינה ולחלק בלתי נפרד מן המבנה הפוליטי והחברתי שלה . לכנסייה , דת המדינה , ניתנו אמצעים נוספים על אלה שהיו ברשותה קודם לכן כדי להפיץ את הנצרות ברחבי האימפריה , ואף מעבר לה , וכדי לכפותה על האוכלוסייה האלילית . ניצורה של האוכלוסייה האלילית היה גם אינטרס מובהק של השלטון , שביקש להשיג אחידות דתית תרבותית בקיסרות המאוכלסת עמים רבים ושונים ולהבטיח בכך יציבות מדינית . ככר מימי קו ? סטנטינוס ניסתה האימפריה להגביר את משקלה של הנצרות בקרב האוכלוסייה על ידי מדיניות של כפייה ממלכתית , כגון , דרך משל , האיסור על הקרבת קרבנות דם , שמנע את הביטוי הפולחני המוחשי של הדתות האליליות . אולם עוד הקיסרים אךקךיוס והונוךיוס נדרשו לזהירות ולמתינות ואסרו לפגוע במקדשים האליליים ואף היו חסרי יכולת לאכוף ביעילות את האיסור להקריב קרבנות דם . יש לזכור כי לא זו בלבד . שהמקדשים האליליים היו מונומנטים מפוארים ונערצים ע...  To the book