|
|
יהודים ונוכרים שגאת המתיחות בין יהודים לנוכרים , שהיתה רבה מאוד ערב המרד הגדול ובראשיתו , לא פסקה גם לאחר החורבן . בייחוד בערים המעורבות נותרה מתיחות זו בעינה גם במאות השלישית והרביעית . ירק לאוכל והן אוכלץ חוחין של זה והוא מתאבל עליהם . מכניסין מימיס [ מימוס ] לתייטרון וראשו מגולח ואומרים : על מה ראשו של זה מגולח ? אמרו : היהודים הלילו שומרי שבתות הן ובשעה שאין להן עצים הם משברים את מטותיהן ומבשלין בהן והם ישנים בארץ ומיתאפרים בעפר וסכים בשמן לפיכך השמן ביוקר ( איכה רבתי , פתיחה יז . ( רבי אבהו מתאר הצגות רוויות שנאת י ישראל , שהציגו בימיו בתאקרון בקיסריה : הם יושבים ומלעיגים בנו ואומרים : בכו שלא נצטרך לחרוב כיהודים . והן אומרין אלו לאלו : כמה שנים מבקש אתה לחיות ? והן אומרים : כחלוק של היהודים בשבת . מכניסין גמל לתיטרון וקיקלי [ בגדים מטונפים ] שלו עליו ואומרים : על מה זה מתאבל ? אמרו : היהודים הלילו שומרי שביעית הן ואין להן
To the book |
|
|