הלשונות

הלשונות המדוברות בא י' הלשונות בזמן חורבן בית שני דיברו בארץ ישראל לשונות אחדות : עברית ; כמה לשונות ארמיות ; יוונית ; כמה להגים ערביים ; וכן — בקצה הצפוני מערבי של הארץ — ? ניקית . הפקידים הרומאים דיברו בינם לבין עצמם רומית , אולם בדרך כלל שימשה להם היוונית לשון המנהל בארץ , כמו בכל הפרובינקיות במזרח . מציאות רב לשונית זו בארץ באה לידי ביטוי במאמר : "כשנגלה הקדוש ברוך הוא ליתן תורה לישראל לא בלשון אחד אמר להם אלא בארבעה לשונות : ... עברי ... רומי ... ערבי ... ארמי" ( ספרי לדברים , שמג . ( עברית אין כל עדות בדבר דיבור עברי חי בגליל ובעבר הירדן המזרחי במרוצת ימי בית שני . לעומת זאת יש עדויות ברורות , שבסוף ימי בית שני דיברו היהודים בגליל ארמית . גט במטרופולין , בירושלים , שוב לא היתה העברית לשון מדוברת , או אף מובנת , בפי רוב היהודים , מאז המאה הראשונה לפני ספירת הנוצרים . יוצא אפוא , שכבר בסוף ימי בית שני היתה הלשון העברית בארץ בנסיגה . עם זאת ברור , שביהודה , היינו בחלק הדרומי והמרכזי של ארץ ישראל שממערב לירדן ( חוץ מאשר בירושלים , ( המשיכו היהודים לדבר  To the book