|
|
לוח השנה הלוח הגורמאטיב > לאחר חורבן בית שני לא נותר זכר לשיטות כיתתיות של לוח השנה , מעין הלוח השמשי כביכול של "חוג חנוך" ( ספר חנוך הכושי וספר היובלים , ( שנהג הלכה למעשה גם בכת מדבר יהודה . הלוח הירחי השמשי נותר הלוח היחיד בכלל ישראל . בית הדין הגדול והעומד בראשו היו מופקדים על ק ידוש החודש ועיבור השנה . בשנה היו שנים עשר ירחי לבנה , שבכל אחד מהם עשרים ותשעה או שלושים יום . השנה החלה לכתחילה באביב ( בחודש ניסן , ( ונסתיימה בסוף החורף ( בחודש אדר . ( במרוצת המאה הראשונה לספירת הנוצרים הועתקה ראשית השנה מן האביב לסתיו , היינו מהחודש הראשון , ניסן , לחודש השביעי , תשרי . קידוש החודש הכרזת בית הדין על ראשית החודש החדש , במקרה שהחודש הקודם היה חסר ( בן עשרים ותשעה יום , ( באה לאחר שנחקרה ונתאשרה ונתקבלה עדותם של שני עדים ( לפחות , ( שראו בערב הקודם את מולד הירח החדש . ההודעה בדבר ראש החודש החדש נשלחה לרחבי הארץ , ואף חוצה לארץ , בידי שליחים מיוחדים .
To the book |
|
|