הבחינה החברתית של החורבן

הבחינה החברתית של החורבן היעלמותם של זרמים ומעמדות גם מבחינה חברתית היתה לתוצאות המלחמה משמעות מרחיקת לכת . שכבות חברתיות שלמות נעלמו לגמרי או ירדו ממעמדן . נפגעו ביותר אותן שכבות ואותם מעמדות שהיו מעוגנים בעיקר בירושלים ובמקדש . האוליגארכיה האריסטוקראטית של משפחות הכהונה הגדולה ומקורביהן , ששלטה במקדש ובירושלים מבחינה מדינית , חברתית וכלכלית ושצברה הרבה ממון וכוח וחלשה על חיי המסחר , נפלה ונתמוטטה לחלוטין . יחד עמה נעלמו גם הצדוקים , שעיקר כוחם ורוב מניינם ובניינם באו להם מקרב בני המעמד הזה , האריסטוקראטיה הירושלמית . גם זרמים אחרים , כמו האיסיים וכת מדבר יהודה , שחיו בעיקר במדבר יהודה , שנפגע קשה במלחמה , נעלמו מן העולם . כן עברה מן העולם הקנאות למיניה בתורת תופעה מדינית צבאית אקטיביסטית , ובייחוד הזרמים של " הפילוסופיה הרביעית" ( ככינויה בכתבי יוסף בן מתתיהו ) — הסיקריים והקנאים . יותר מכל קבוצה אחרת מילאו הסיקריים את התפקיד המכריע בפרולוג למרד — המהפכה הצבאית בראשותו של מנהיגם , ה"מלך" מנחם , בירושלים בסוף הקיץ בשנת 66 לספירת הנוצרים . ולאחר שמהפכה זו כילתה עצמה ונשרפה באשה ורוב אנ...  To the book