הלשונות בארץ־ישראל במאה הראשונה לספירה

כנראה בהשראה יוונית . החינוך היווני הקלאסי נועד לחנך את האזרח לקראת חיי הפוליס ; החינוך ההלניסטי בתקופה מאוחרת יותר שם לו למטרה לגדל אדם בן תרבות . מערך הלימודים הגבוהים כלל את כתבי הומרוס והקלסיקאנים היוונים , לשון . ספרות , רטוריקה , מאתמאטיקה ופילוסופיה . גם החברה היהודית בתקופה ההלניסטית הרומית יסדה בתי ספר , ברמה "יסודית" וברמה "מתקדמת , " אך במקום ללמד בהם יוונית הורו בהם עברית , ובמקום הומרוס — את כתבי הקודש ואת התורה שבעל פה . בהשפעת התרבות הסובבת אותם התאימו היהודים מודלים אלו לצורכיהם , ובכך הרחיבו והגביהו את אופקיה התרבותיים והרוחניים של חברתם . הלשונות בארץ ישראל במאה הראשונה לספירה ארבע לשונות היו מדוברות בארץ ישראל במאה הראשונה לספירה ; ארמית , יוונית , עברית ולטינית . הלטינית היתה מוגבלת כמעט אך ורק לפקידות הרומית ולחיילים המוצבים בארץ . העברית היתה כמובן שפתם של היהודים בלבד . בכל יתר פלגי האוכלוסייה היו שתי השפות השליטות הארמית והיוונית . הן , ורק הן , היו מדוברות בקרב הלא יהודים . הארמית היתה הנפוצה שבשתיים , אך גם היוונית היתה שכיחה , בעיקר במרכזים העירוניים . לשונות...  To the book