פתח־דבר

פתח דבר הכרך הרביעי של "ההיסטוריה של ארץ ישראל" עניינו במאתיים השנים הראשונות של השלטון הרומי . הוא מקיף את התקופה שראשיתה נעוצה בהשתלטות הרומית על הארץ , עם כיבושה בידי הלגיונות של פו ? פיוס 63 ) לפני הספירה , ( וסופה בדיכויו של מרד בר כוכבא ( שנת 135 לספירה . ( לעצמאות של מדינת יהודה בימי החשמונאים בא אפוא הקץ . אף על פי כן , גם בדורות אלה המשיך השם "יודיאה" להיות שמה הרשמי של ארץ ישראל . דבר זה ביטא את משקלו המכריע של היסוד האתני היהודי באוכלוסייה של הארץ , שהעניק לה את הצביון המיוחד לה והפריד בינה לבין סוריה בכללה . עם כינונו של המשטר הרומי ביודיאה בימי פומפיוס וגביניוס נעשה ניסיון להפריד כליל מבחינה אדמיניסטראטיבית בין היישוב היהודי לבין היישוב הסורי יווני והשומרוני , אך במשך הזמן ויתרו הרומאים על ניסיון זה . תקופה ממושכת נשלטה שוב יודיאה בידי מלך יהודי , הוךדוס ; לאחר שנת 6 לספירה קמה הפרובינקיה יודיאה . מלבד ההפסקה הקצרה של ימי אגךיפס הראשון המשיכה יודיאה , על אף שטחה המצומצם , להתקיים כיחידה פרובינקיאלית בפני עצמה במשך כל פרק הזמן הנדון בכרך , אם כי בזמנים שונים התקיימו בצפ...  To the book