היחסים בין העדות

היחסים בין העדות ספרדים , אשכנזים ואחרים בצפת היחסים בין המסתערבים והעד 1 ת האחרות עד סוף המאה השש עשרה הושפעו במידה רבה מתחושת הייחוד , ואולי אף העליונות , של המסתעךבים ביחס לעולים שזה מקרוב באו ; אולם היחסים בין בני העדות האחרות לבין עצמן עוצבו לא רק על פי השוני במוצאן , אלא הושפעו במידה רבה מגורמים כלכליים . הקבוצות העדתיות העיקריות היו אלה של מגורשי ספרד ופורטוגאל וצאצאיהם , עולי מרכז אירופה ומזרחה — האשכנזים , העולים מאיטליה , העולים מצפון אפריקה — המערבים , ובירושלים גם קבוצת צאצאי היהודים נתיני האימפריה הביזנטית — הרומני 1 טים או הגךיגוש . בתחילת המאה השש עשרה הועתקה לצפת מערכת היחסים הבין עדתית כפי שהתגבשה ברו ^ ליה ובאנטוליה בשלטון העות'מאני . בני העדות השונות התארגנו ב"קהלים" נפרדים , ואחר כך חלו פילוגים בתוך קהלים שמוצאם העדתי היה אחד . בעקבות הסימנים הראשונים להתרופפות מעמדה הכלכלי של צפת נשמעות גם העדויות הראשונות על המתחים בקרב בני הקהלים השונים . אחת המחלוקות העקרוניות היתה השאלה מהו המפתח שעל פיו תיקבע השתייכותם של עולים חדשים , שזה מקרוב באו , לקהלים השונים . בשנת 1562...  To the book