|
|
. 7 צמיחתו של היישוב היהודי והתפרוסת היישובית שלו קושטא" ( 1727 ) שוב ניכר גידול באוכלוסיה היהודית בארץ . מגמה זו נפסקה בשנות השבעים של המאה השמונה עשרה , אך התחדשה עם עליית החסידים . לתקופה כולה אופיינית עלייה רבה של יהודים לארץ ישראל וגם ירידה רבה של יהודים ממנה , לא כל העולים השתקעו בה : היו בהם עולי רגל ויש ששהו בה לזמן קצר או ירדו ממנה בשל קשיי החיים . כן היתה ניידות אוכלוסין בין היישובים השונים לבין עצמם , לפי המסיבות המדיניות והכלכליות במקום . במאה השש עשרה היתה העלייה מגוונת באופיה מבחינה דימוגראפית וכלכלית , שכן אפשרויות הפרנסה בארץ מגוונות היו יותר . אולם בדורות שאחרי כן כללה אוכלוסיית העולים קשישים רבים , שהתפרנסו מקצבאות שנשלחו אליהם מחוץ לארץ , ותלמידי חכמים הסמוכים על שולחן ישיבותיהם . גיל הנישואין הנמוך , שגרם לאחוז גבוה של לידות נפל ומיתת יונקים , תנאי התברואה הלקויים , סל המזונות הלוקה בחסר , מגיפות חוזרות ונשנות — כל אלה גרמו לשיעור תמותה גבוה ולריבוי טבעי קטן . הם הצטרפו כדי למנוע גידול משמעותי של היישוב , שאותו אפשר היה להניח מן הידיעות על ריבוי העולים לארץ ישראל ....
To the book |
|
|