|
|
העדות הנוצריות ותנועת הצליינות ירידת כוחן של ערי החוף הצלבניות במאה השלוש עשרה ומפלתן הסופית ב 1291 הפחיתו את התעניינותם של תושבי אירופה בארץ ישראל . חוגים מדיניים אירופיים משכו ידם מתכניות למסעי צלב חדשים , ולכל היותר שילמו מס שפתיים לגופים שדגלו ברעיון שחרורה של ארץ הקודש משליטת הכופרים . רעיון מסע הצלב הלך ושקע , וגם מחוגי הכנסייה נמתחה ביקורת על מסעי צלב שאינם אלא הרפתקה לא רצויה בעיני האל . שני גורמים אירופיים הוסיפו לקיים קשר הדוק עם סוריה ומצרים גם אחרי מפלתה של ממלכת הצלבנים : ערי הנמל האיטלקיות — ונציה , ? נואה , אנקונה , ומאוחר יותר גם פירנצה , וערי הנמל של ? רובנס ( מרסיי ) ושל קטלוניה ( ברצלונה . ( ערי מסחר אלה יצרו מערכת של קשרים עם יצרנים , שהכירו את דרכי הסחר בין מזרח למערב , את מגבלות האקלים ועונות השנה ואת אפשרויות האחסנה , העגינה והפריקה של אוניות המסחר . אף כי אובדן המושבות הצלבניות בחופי סוריה וארץ ישראל הקשה עליהן , לא זנחו ערי המסחר את עסקיהן עם המזרח והוסיפו לספק סחורות ( נחושת , בדים ואפילו שמן זית ) ולהעביר נוסעים מן המדינה הממלוכית לאירופה .
To the book |
|
|