תמורות דימוגראפיות תמורה בולטת ביותר שחלה בארץ ישראל בתקופה הממלוכית בתחום הדימוגראפי היתה הפיכתה לארץ מוסלמית מובהקת . רק מיעוט נוצרי קטן נותר בה , היישוב היהודי המתחדש מנה אלפים אחדים , ואילו שאר תושביה היו מוסלמים , שחלקם היגרו אליה אחרי הכיבוש הממלוכי . הגל העיקרי של מהגרים לארץ ישראל היה של הפליטים שנסו על נפשם מפני המונגולים . נתיב בריחתם עבר מצפון פרס אל צפון עיראק , דרך הפרת , צפון סוריה ומרכזה אל הגליל . משפחות מצפון סוריה נמלטו ממקום מושבן והשתקעו בחברון ובצפת . נראה שגם בירושלים התיישבו משפחות של פליטים . כרוניקות מוסלמיות מספרות גם על נוודים תורכ ^ נים , כורדים , שהתורים ( אלה התיישבו בעזה ) ומונגולים שערקו מצבאם ( אלה התיישבו בחוף עתלית . ( תהליך הגירה אחר היה פנימי , מן הכפר אל העיר או אל ? נים ההר ; תושבי הכפר נסו העירה מטעמי ביטחון , בשל חששם מן הבדווים . אל שכם , למשל , עקרו לא מעט מכפריי הסביבה , ולירושלים עקרו כפריים מן השומרון , מעבר הירדן ומשפלת יהודה . היה גם גל הגירה , קטן בהיקפו , של מוסלמים שעלו לארץ מטעמי דת , בעיקר נזירים ומתבודדים , שבאו להשתקע בירושלים אך ג...
To the book