|
|
. 1 הממלוכים ודרכי שלטונם ההפיכה הממלוכית במצרים במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה של שלטו במצרים , בסוריה , במיסופוטמיה וברוב שטחה של א ^ ישראל יורשיו אנ נא ^ ר , הוא צלאח אד ךין , ואחיו אל עא ך ל , בני איוב . השליטים בני המשפחה האיובית חילקו ביניהם את הארצות הנזכרות לעיל שצלאח אד ךין הצליח לאחד בשלטונו לאחר כיבושים ומאבק מדיני ממושך . היריבות ההדדית , התככים הבלתי פוסקים וההתנגשויות האלימות במאבק על השליטה בנחלות שונות , וכן חוסר יכולתם של האיובים המפולגים להעמיד להם מנהיג מקובל על הכל , אפשרו ל"ממלכת ירושלים השנייה" הצלבנית , החלשה והמפוצלת , שנאחזה בשארית כוחה בחופי ארץ ישראל וסוריה , לשפר את מצבה מבחינת שטחה . האיובים לא זו בלבד שלא יכלו להוות סכנה צבאית של ממש לממלכה הצלבנית , משום שלא עמד לרשותם צבא יעיל , אלא נכונים היו לפשרות ולוויתורים עם אויביהם הנוצרים ואף ראו לעתים בממלכה הצלבנית בת ברית במאבקים שביניהם , והיו נכונים להעביר לה תמורת תשלום שטחים , מצודות ונכסים חקלאיים . בתקופה האיובית ( 1250-1187 ) הצליחה הממלכה הצלבנית להשתקם ולהחזיר לעצמה בהדרגה , ללא קרב , מה שלא עלה בי...
To the book |
|
|