|
את קצב השינוי אני לעתים ממשיל לתהליך ספירלי מעגלי, ולא כתהליך שאתה בא לשלושה חודשים ואחרי זה יש תוצאות . למדנו שהנושא הוא איטי מאוד, קשה מאוד לשנות ולטפל בתרבות הארגון במובן הרחב של המלה . לגבי מה שקרה והביא את הקיבוץ לאן שהביא אותו ואיך הוא חווה את התפיסה שהצגתי לגבי השינוי שאמור לחול בו, אני מוצא לעתים, שאנשים עוד לא קלטו בעצם מה השינוי ולא קלטו בכלל את המשמעות שהאחריות עוברת יותר לפרס, יותר למשפחה, פחות מחליטים בשבילך מה תעשה ומה לא תעשה וכמה כסף תקבל . התהליך הזה הוא איטי . מצאתי גם r ? nnr11 u של הי ^ ות הכלכליות והחברתיות, שיקבלו במידה מסוימת של עצמאות ואוטונומיה, חסרים מנהלים, חסרים מנהיגים, חסרים אנשים שיוכלו להעמיד את הענפים שלהם באחריות כאילו העיסוק שלהם או העסק שלהם היה צריך לעמוד בפני עצמו . חסרה פשוט עתודה ניהולית ארגונית וחסרים בעלי מקצוע, ולכן גם התהליך הולך לדעתי לאט . ) ישעיהו גביש במפגש ( במבט לאחור דבריו של החבר שהוביל את השינויים בקיבוצו משקפים את התוצאות של המאבקים החברתיים החריפים שליוו את ביצוע השינויים שם . אני חושב שלכל חברה יש את קצב השינוי שהיא מסוגלת לקלוט ...
To the book
|

|
|