פולקלור הגסויות הלשוניות של בני הנעורים בקיבוץ היום עשוי להצביע, מבחינה זו, על אי כבילותם למכבש האידאולוגי של הציונות הסוציאליסטית,' על התרת מוסרות אידאל הריסון העצמי, ועל התמוטטות החומות בין צנעת הפרט לבין ההתנהגות הגלויה בציבור . בן התשחורת בקיבוץ, חופשי היום להצהיר על מאווייו וצרכיו המיניים והאחרים, ואף לממשם בגלוי, בלי לתת דין וחשבון אידאולוגי ובלי לחוש צורך להתנצל על כך לפני סוכן סוציאליזציה כזה או אחר . ג . אגוצנטריות 1א < קגלת מרות וסמכות "הסייחות" הבועטת בתקנות הפורמאליות, בכללים המרובעים ובסמכות הממסדית, והשאיפה לחופש, מאפיינות את הצבר של היום, כשם שאפיינו את הצבר של ראשית המדינה . אך גם כאן, בדומה למאפיין האנטיפאתוס, הסגנון השתנה מעט . אצל הצבר של ראשית המדינה היה זה מעין ביטוי של נוןקונפורמיזם בתוך המסגרת הקונפורמית של הקונצנזוס הציוני מעין שסתום אידאולוגי לפריקה מבוקרת של לחצים . היה זה גם חלק מאקסצנטריות של סמלי סטטוס ילידיים של מי שתפסו עצמם כנצר האותנטי של המולדת העברית . נימה זו של עצמאות, ידענות ובטחון עצמי מופגן של "אל תגיד לי מה לעשות" היה אפשר למצוא אז בבי...
To the book