פרק ה': "משבר הקיבוצים" כמשבר כלכלי

קיבוצים מסתייעים נדרשו להגיש דו"חות כספיים מתואמי אינפלציה ומבוקרים, לא יאוחר משישה חודשים מתום השנה . הדו"חות יופרדו ­ למפעלים ולקיבוץ בנפרד . ג . הקיבוצים המסתייעים יורידו את רמת צריכתם עד לרמה של 539£ מההוצאה הממוצעת בתנועה בשנת 1988 . שיעור העלייה בתצרוכת השוטפת ובהשקעות הצרכניות יאושר לקיבוץ מסתייע אך ורק כנגד גידול בפריון, כלומר, ביכולת ההחזר של הקיבוץ . 20 מקיבוצי התק"ם הוגדרו כמסייעים והוטל עליהם מס מיוחד לצורכי עזרה הדדית . הוקמה "קרן משלימה לערבויות" ) קמ"ע ( , שתיתן בטחונות ברמה שלא תעלה על . 507 מן ההלוואה . את יתרת הבטחונות יתנו המשקים הלווים והבנקים, מה שיבטיח בחירת פרוייקטים כדאיים בלבד ופיקוח ובקרה נאותים . בכדי לכמת את העקרונות הוגדר : גושר החזר שנתי של קיבוץ = ערך התפוקה בניכוי תשומות, מסים, צריכה שוטפת, פחת יצרני ופחת צרכני . גישר החזר גולל ­ ערך נוכחי של סכומי כושר ההחזר השנתיים . כלומר, בהנחה של ריבית מסוימת, כאשר ההחזר הכולל הינו ערך החוב שהקיבוץ יכול להחזיר . מטרת התוכנית הייתה שעד שנת 2000 ­ כל הקיבוצים יוכלו להתאזן . מצב של איזון הוגדר כמצב, שבו סך תשלומי הריבי...  To the book