מבוא

אופייניים גם למסגרת משק הבית הקיבוצי . וזאת, למרות שמנגנון החלוקה של מוצרי הצריכה בתוך המשפחה הוא מנגנון א­פורמלי, בעוד מנגנון החלוקה בקיבוץ הוא פורמלי וממוסד . בהתאם לכך יוגדר הקיבוץ במחקר זה כיחידת צרכן, כאשר הפרטים המרכיבים יחידת צרכןזו הם הפרטים בקיבוץ ) החברים ( . כל זאת בהקבלה להגדרת משקי הבית העירוניים ) המשפחתיים ( כיחידת צרכן כאשר הפרטים המרכיבים יחידות צרכן אלה הם בני הבית . במחקר זה, משתנה הצריכה מוגדר ונחקר ברמת הקיבוץ כיחידת הצרכן, ואין כלל ירידה לרמת הפרט­החבר, שכן זה נושא למחקר בפני עצמו . השאלה הבסיסית היא, האם הערכים האידיאולוגיים הבסיסיים ביותר ­ הסתפקות במועט, שוויוניות, עזרה וערבות הדדית, ובמקביל לכך הדרך הקיבוצית לקבלת ההחלטות ­ יגרמו להתנהגות שונה של הצרכן הקיבוצי מהתנהגותו של צרכן עירוני . כדי לענות על שאלה זאת נציג תחילה את התיאוריה הכלכלית ואת הממצאים המחקריים בחברה העירונית ובחברה הקיבוצית כפי שנעשו עד לפני פרוץ "משבר הקיבוצים" . נסתבר, כי ברוב המחקרים בתנועה הקיבוצית נמצאה אי התאמה בין ההכנסה והצריכה : א . ברמת הקיבוץ האינדיבידואלי . ב . ברמת התנועה הקיבוצית ...  To the book